The Irrational Team

חברת Knut, בהובלתו של פרופסור דן אריאלי, מתמחה בפיתוח מוצרים דיגיטליים וכלי מדיניות מבוססי כלכלה התנהגותית. השילוב הייחודי בין הידע והניסיון של החברה בתחומי הפסיכולוגיה וההתנהגות ובין יכולותיה הטכנולוגיות מאפשר ביצוע מחקרים מעמיקים בקנה מידה רחב ובעולמות תוכן משתנים כמו ניהול פיננסי, תחבורה, בריאות וחינוך. עם צוות עובדי החברה וחבר המנהלים שלה נמנים כמה מחוקרי הכלכלה ההתנהגותית המובילים בתחומם ומומחים בתחומי המחקר והאסטרטגיה, עיצוב ופיתוח מוצר, למידת מכונה ו-Big Data.

החברה מובילה את יוזמת הכלכלה ההתנהגותית הלאומי של משרד האוצר, במסגרתו היא חוקרת, מתכננת ומוציאה אל הפועל סדרה של ניסויים התנהגותיים בתחומים שונים, על מאות אלפי ישראלים, בתחומים כמו צמצום הפקקים בישראל, השכלה גבוהה, צמצום העלמות המס בישראל ועוד. תוצאות ניסויים אלו יספקו כלים לקבלת החלטות לקובעי מדיניות וכן תשתית לאסטרטגיה העתידית של ישראל בתחומים אלו.

אנחנו מעצבים התנהגות

פרופסור דן אריאלי הוא מהחוקרים המובילים והבולטים בתחום הכלכלה ההתנהגותית בעולם. הוא חבר סגל באוניברסיטת דיוק וכיהן כפרופסור לכלכלה התנהגותית בבית הספר לניהול ב-MIT. אריאלי פרסם מעל 140 מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית בכתבי העת המובילים בתחום, ופרסומיו צוטטו למעלה מ-29 אלף פעמים במחקרי המשך. בשנת 2013 העיתון הכלכלי "בלומברג" הגדיר את אריאלי "אחד מ-50 המוחות המשפיעים בעולם".

במקביל לפעילותו האקדמית, דן ידוע בפעילותו הענפה ליישום מודלים ותובנות מעולמות הכלכלה ההתנהגותית במגזר הציבורי והעסקי. הוא מייעץ לתאגידים גלובליים, ממשלות, משרדים ממשלתיים ומלכ"רים. כמו כן, הוא הקים, היה שותף וליווה חברות הזנק (סטארטאפ) שפעילותן מסייעת לציבור והצלחתן תלויה בתכנון והכוונה של מוטיבציה אנושית. חברות שהיה שותף להן הצליחו בשנים האחרונות לייצר השפעה משמעותית במגזרים שונים.

דן הוביל והיה שותף לפרויקטים עבור ממשלות בריטניה, קנדה, הולנד ודרום אפריקה. הפרויקטים בהם היה מעורב הובילו למהלכי רגולציה חדשניים ויעילים, שסייעו לתושבים לחסוך יותר עבור העתיד, וסייעו לממשלות לצמצם העלמות מס ולשפר את בריאות התושבים.

האתגרים שלנו

תחבורה

הגודש בכבישים הפך בעשורים האחרונים לבעיה חמורה בישראל. עומסי התנועה מביאים לאובדן של מאות מיליוני שעות עבודה למשק – נזק הנאמד בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. עומסי התנועה מכבידים על משתמשי הרכב הפרטי וכרוכים לא רק באובדן זמן יקר, אלא בהיבטים נוספים כמו בלאי וצריכת דלק מיותרת ותופעות לוואי סביבתיות ובריאותיות, כמו זיהום אוויר, רעש, הקצאת משאבי קרקע יקרים לחניונים, העצמת המתח הנפשי וירידה בפריון העבודה.
קנוט מובילה בימים אלו סדרה של ניסויי שטח בתחום התחבורה שמטרתם לצמצם את בזבוז הזמן והסבל הכרוך בעמידה הממושכת בפקקים, תוך שימוש בכלים התנהגותיים, מוצרים דיגיטליים תומכים ומערך דאטה מקיף ראשון מסוגו על מצב התחבורה באזורי תעשייה שונים. את הפרויקט יזם ומוביל משרד האוצר, ולוקחים בו חלק עיריית תל-אביב, מנהלת עתידים, וחברות טכנולוגיה כמו פנגו וניורא.

ממשל זמין

מדינות בכל העולם פועלות כיום לשיפור היעילות של השירות הציבורי. הן מאמצות "גישה מרוכזת אזרח" (citizen-centric) המבוססת על צורכי האזרח, ציפיותיו והעדפותיו. One-Stop-Government היא מערכת שירות לאזרח המרכזת את כלל המידע והשירותים הממשלתיים החיוניים לאזרח בתקשורת מול הממשלה בפלטפורמה אחת ויחידה ומאפשרת לו להשלים את הפעולות הנדרשות בלחיצות כפתור ספורות, תוך התחברות אחת למערכת. שיטה זו מייעלת את הפעילות הממשלתית, הופכת אותה לנגישה, מעודדת את מעורבות האזרח בחיים הציבוריים ומציבה אותו במרכז בכל ההיבטים. אף שישראל נמצאת כיום במקום טוב בעולם מבחינת מדדי הממשל המקוון, הרי מבחינת המרכז האישי הדיגיטלי היא נמצאת בפיגור ניכר בהשוואה למדינות המובילות בעולם. קנוט מלווה את "ממשל זמין", האמון על הפרויקט, בבניית אסטרטגיה ממשקית-התנהגותית ל"איזור האישי" ומימושה באופן שישפר את חווית האזרחים בכל ממשק דיגיטלי שלהם עם הממשלה בעתיד.

כלכלה שחורה

כסף מזומן הוא אמצעי תשלום מקובל, זמין ונוח לשימוש. מרבית הציבור שומר החוק עושה במזומן שימוש לגיטימי. עם זאת, כיוון שכסף מזומן הוא אמצעי תשלום אנונימי, הוא מאפשר לעקוף את המערכת הפיננסית שמתפקדת כשומר הסף ומשמש להלבנת הון, לפעילות עבריינית ולמימון טרור. היקף הכלכלה השחורה בישראל הוא מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות והוא נאמד ב-20%-22% מהתוצר, שהם כ-240 מיליארד ₪ בשנה. הכלכלה השחורה לא רק אחראית לאובדן הכנסות למדינה ממיסים אלא היא מהווה חסם לתחרות החופשית ולצמיחה הכלכלית במשק, פוגעת בשוויון בנטל, מעצימה את תחושת אי-הצדק ופוגעת בלכידות החברתית ובערכי שלטון החוק. האתגר שלנו הוא לצמצם תופעת השימוש בכסף מזומן למטרת התחמקות מתשלום מס.

בריאות

אי-הופעה לתור היא מצב שבו מטופל שמוזמן לטיפול רפואי לא מגיע ולא מבטל את התור שנקבע לו. התופעה מכונה בספרות No Show או DNAי(Did Not Attend). מטבע הדברים אי אפשר להעביר את התור המבוזבז למטופל אחר והדבר מביא לאובדן יקר של זמן רופא וזמן מרפאה ולבזבוז של משאבים כלכליים, כוח אדם ותשתיות. תופעת אי-ההופעה לתורים פוגעת בכלל המטופלים שכן היא מביאה בעקיפין להארכת זמן ההמתנה הממוצע לתור ומפחיתה את הנגישות והזמינות של הטיפול הרפואי. התופעה נפוצה במערכת הבריאות כולה: בקהילה, במערך האמבולטורי וגם בניתוחים אלקטיביים. האתגר שלנו הוא לצמצם את היקף תופעת אי-הופעה לתורים מתוכננים בלי להודיע מראש.

חינוך

בענפים מסוימים בשוק העבודה יש חוסר התאמה בין הביקוש להיצע. צוות בין-משרדי בראשותו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה מצא כי עיקר החוסרים הם בענף ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי, ובתחומי התוכנה, האלקטרוניקה, המחקר והפיתוח. עוד מצא הצוות כי קיים עודף היצע משמעותי של כוח אדם מיומן בתחומי מדעי החיים כמו ביולוגיה. צורכי תעשיית ההייטק בישראל הולכים וגדלים והתפתחותה תלויה במידה מכרעת בהיצע מספק של כוח אדם איכותי ומיומן. על מנת לעמוד בתחרות העולמית ולשמר את מקומה של ישראל בחוד החנית של הטכנולוגיה, החדשנות והפיתוח, יש לפעול להגדלת ההיצע של עובדים איכותיים בענפים אלו. הפרויקט שקנוט מובילה מטרתו לסייע לצעירים לקבל החלטות טובות יותר לגבי בחירת הלימודים והקריירה העתידית שלהם, המשלבת מידע אך גם כלי החלטה רגשיים.